פסק-דין בתיק דמ"ר 53116-11-10

העובדות העיקריות וטענות הצדדים

השאלות העיקריות העומדות להכרעה במסגרת תובענה זו הינן האם שררו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין הנתבעים, או מי מהם; ככל שכן, האם זכאית התובעת לשכר עבודה מאת הנתבעים.

1. הנתבעת 1 הינה חברה, בבעלות הנתבע 2, העוסקת בתכנון הנדסי.

2. התובעת טוענת, כי הועסקה כשרטטת אצל הנתבעים וכי היא זכאית לשכר בגין עבודתה בשתי תקופות, 3 ימי עבודה בחודש יוני 2009 וכן 24 ימים בחודשים מאי- יוני 2010, בצירוף פיצויי הלנה. לטענת התובעת, בגין תקופה זו היא זכאית לשכר שעתי בסך 30 ש"ח. בסך הכל, מבקשת התובעת שכר בסך 540 ש"ח בגין חודש יוני 2009; סך 2,621.75 ש"ח בגין חודש מאי 2010 וסך 2,655.5 ש"ח בגין חודש יוני 2010.

3. הנתבעים מכחישים את עצם העובדה שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בינם לבין התובעת. לטענתם, בשנת 2009 חיפשה התובעת עבודה בנתבעת 1, הנתבע 2 איפשר לה להתנסות במשרד ללא תשלום, אולם הסתבר לו שהתובעת אינה מוכשרת לביצוע עבודות שרטוט וכאשר ביקשו ממנה לחתום על טופס 101 נעלמה. בשנת 2010, לטענת הנתבעים, ביקשה התובעת שוב לעבוד וסוכם עמה כי תעבוד מביתה כ"פרילאנסר", למול חשבונית מס שתוציא בסיום כל פרויקט. לטענתם, התובעת לא סיימה כל פרויקט ולא הציגה כל חשבונית לתשלום.

4. אין חולק, כי בין הצדדים לא נחתם חוזה בכתב, לא ניתנה הודעה לעובד ולא הונפקו תלושי שכר לתובעת.

5. ביום 21.12.11 נשמעו עדויות הצדדים, התובעת והנתבע 2 העידו בפני ולאחר מכן סיכמו באי כוחם טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה

האם שררו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין הנתבעים

6. המבחנים לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד פורטו בשורה ארוכה של פסקי דין.

בהקשר זה ראו, בין היתר: דב"ע נב/ 266-3 גדעון אנגל נ' שמואל מור (ניתן ביום 12.5.1993) וכן ראו דב"ע נב/3-142 אלהרינאת נ' כפר רות ואח' , פד"ע כט 535, בשאלת זהותו של המעביד.

7. עיון בטענות הנתבעים, ובפרט בדברי הנתבע 2 בדיון שנערך, מעלה כי למעשה אין מחלוקת שבשנת 2009 שררו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. הנתבע 2 טען בפני בדיון כי:

"בשנת 2009 סך הכל קיבלתי את התובעת ליום יומיים עבודה לראות מה רמתה המקצועית" (עמ' 4 שו' 4 - 5).

8. אף אם נכונה טענת הנתבעים כי התובעת התקבלה לעבודה לתקופת ניסיון בלבד, לבחינת רמתה המקצועית, ואף לו היה מוכח כי התובעת אינה מתאימה מבחינה מקצועית למשרדם של הנתבעים, הרי שאין ספק כי היא זכאית לשכר בגין עבודה זו. יצוין, כי התובעת הגישה לבית הדין תדפיס התכתבויות שנערכו בינה לבין הנתבע 2 בדואר אלקטרוני (ת/1). במסגרת ההתכתבויות מצויה הודעת דואר מיום 16.7.2009 במסגרתה פונה הנתבע 2 לתובעת ושואל, בין היתר, " מתי את רוצה להתחיל לעבוד אצלי?".

משמע, אף הנתבע 2 תפס את ההתקשרות בין הצדדים באותה עת כמסגרת יחסי עבודה והיה מעוניין בהעסקת התובעת. יוצא, כי בשנת 2009 עבדה התובעת אצל הנתבעים.

9. נפנה לבחינת ההתקשרות בין הצדדים משנת 2010 - אף אם נכונה טענת הנתבעים, המוכחשת על ידי התובעת, כי סוכם שתשולם לתובעת תמורה מול חשבוניות מס, דבר שלא נעשה בפועל, הרי שבנסיבות העניין שררו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ויש לראות את מערכת היחסים בפועל כיחסי עבודה, בהתאם למבחני הפסיקה. זאת, מן הנימוקים שיפורטו:

                                 א.         הנתבע 2 העיד בפני, כי הציע לתובעת להיקלט במשרדו כעובדת מן המניין, והתובעת סירבה, בשל קבלת דמי אבטלה, בהאי לישנא:

"הצעתי לה להיקלט כעובדת רגילה והיא לא רצתה. היא אמרה שהיא חותמת דמי אבטלה". (עמ' 11 שו' 28)

משמע, לגרסת הנתבעים, נכון וראוי היה להסדיר העסקת התובעת כעובדת מן המניין בהתאם לאופי ההתקשרות בין הצדדים.